טוראי יגאל ארז

בן שמואל ז”ל (שהיה מראשוני התע”ש במחתרת) ומרים. נולד ביום כ”ה בסיוון תש”ט (21.6.1949) בפתח-תקוה ולמד בבתי-הספר היסודיים “הר-נבו” ו”שמעוני” בגבעתיים. אחרי כן למד שנה אחת בבית-הספר הטכני “אורט טכניקום” וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון העירוני ט’ בתל-אביב. בתקופת בית-הספר היסודי היה חבר “הצופים” ולאחר שהתבגר הצטרף ל”תנועה המאוחדת”, סניף יד-אליהו, ובמסגרתה הצטרף לגרעין נח”ל “חורב”. הוא ניחן בכישרון מוסיקלי וניגן באקורדיון, במפוחית, בחליל ובגיטרה, ואף היטיב לשיר להנאתו ולהנאת המאזינים לו. הוא היטיב גם לצייר בשחור-לבן ובצבע ובעיזבונו נותרו ציורים רבים, מלאי רגש והבעה. הוא היה תלמיד מעולה וזכה בציונים מרשימים. בתקופת החופש הגדול, שבין כיתה י”א לי”ב, השתתף במשלחת נוער, שיצאה לחו”ל, מטעם בית-הספר. בזכות הישגיו וכישוריו נתבקש לבוא למבדקים לחיל-האוויר, אך חברותו בגרעין נח”ל קבעה את מסלול חייו. יגאל התגייס לצה”ל בסוף יולי 1967, אף-על-פי שהיה יתום מאב ובן יחיד לאמו, התגייס עם חבריו לנח”ל ומשם עבר לנח”ל המוצנח. בזה אחר זה עבר טירונות, קורס צניחה, קורס מפעילי מקלעים פלוגתיים, תקופת תעסוקה ומרדפים בבקעת הירדן ותקופה קצרה בגניגר. משם עבר להיאחזות קליה וממנה - לנחל-עוז. יגאל שנא מעשי עוול, אפילו כלפי ערבים. פעם, כשהיה בשיך זואיד (ברצועה), הגיעו ליחידתו חיילים אחדים ש”סחבו” אבטיחים ממקשה של ערבי. יגאל דרש שלא ייכנסו למאהל היחידה בטרם ישלמו לבעל המקשה בעבור האבטיחים, ורק אחר-כך הרשה להם להיכנס. תוך כדי תקופת השירות הסוערת והפרועה התכונן בכוחות עצמו לבחינות כניסה לטכניון ועמד בהן בהצלחה. בהמשך דרכו הגיע לקיבוץ אילות ליד אילת. שם מצא שלוות נפש וסיפוק. בקיבוץ התמחה בעיקר בענף גידול התמרים והיה משתתף ב”ימי-עיון” לדקלאים בכל הארץ. הוא הרבה לצלול בים אילת הכחול, לשחות ולצייר. כן היה חבר בחוג לריקוד אמנותי בקיבוץ. לאחר שנתיים בקיבוץ החל עוד הפעם - להתלבט. האם להמשיך בלימודים גבוהים והיכן? האם ילך ללמוד אמנות ב”בצלאל” בירושלים, או ארכיטקטורה בטכניון. אז נקרא לתקופת שירות מילואים. ביום כ”ו באדר ב’ תשל”ג (29.3.1973) נפל יגאל בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. הניח אם ואחות. מפקד יחידתו כתב במכתב התנחומים למשפחה: “הננו עומדים דום על קברו של בנך יגאל ז”ל שנפל בעת מילוי תפקידו, בשעת אימון בזחל”ם במסגרת פלוגתו. למרות כל אמצעי הזהירות שנקטנו נפגע יגאל מכדור תועה בצווארו פגיעה קטלנית. יגאל היה חייל מעולה ומנוסה, אהוב ומקובל על חבריו ומפקדיו”. חברו נוני כתב עליו: “יגאל חי בתוך עולם יפה ופשוט של שדות ושמש ועבודה, הנעשית בכל הלב והגוף, וריגשות ורגשות ומוסיקה והמון ים, וכל השאר לא היה חשוב. לא לימודים, לא עתיד כלכלי, לא חברה - כלום”. משפחתו הוציאה לאור לזכרו ספר זיכרון, הנושא את שמו ובו דברים עליו ולזכרו וציורים רבים מעיזבונו.
יגאל ארז, יהי זכרו ברוך.‏

נולד בכ”ה בסיוון תש”ט, 21.6.1949

נפל בכ"ו באדר ב' התשל"ג, 29.3.1973

מקום קבורה: קרית-שאול