סמ"ר שחר עמלני

בן מזל ויוסף. נולד ביום כ”ד בכסלו תשכ”ד (10.12.1963), נר ראשון של חנוכה, בקיבוץ שמיר. בן שני למשפחה, אח לטל. כילד היה אהוב על כל הסובבים אותו והוא השיב אהבה לכולם. היה עוזר ותומך בכולם בכל התחומים, בחברה ובלימודים. למד בבית-הספר היסודי בקיבוצו ואת לימודיו בתיכון עשה יחד עם כל בני קבוצתו ב’עיינות ירדן’, בקיבוץ עמיר. במלאת לו עשר שנים נולדה אחותו הצעירה נירה, שאותה אהב אהבה גדולה, ויחד עם טל בילה שעות ארוכות במשחקים וסיפורים. בחברת הנעורים היה דמות מרכזית ולקח חלק נכבד בכל הפעילויות החברתיות, כולל במעשי המשובה. הנאמנות לחברים הייתה בשבילו ערך עליון והוא התנדב לכל משימה חברתית. שחר עסק בפעילות ספורטיבית, הדריך ואימן ילדים בקט-סל וניהל את קבוצת הנערים ב’עיינות ירדן’. אהבתו לילדים הייתה מיוחדת והם הוקירו אותו על כך. בשנת 1979 עבר קורס הכשרה לראשות קבוצות בענף הכדורסל ב’בית ברל’ וקורס למדריכי עזר בענף זה בפרדס חנה. הוא גויס לשירות חובה בנובמבר 1982 והתנדב לפיקוד הנח”ל. ההתנדבות ליחידה קרבית הייתה בעיניו צעד מובן-מאליו. שחר סיים את שירותו הסדיר בנובמבר 1985. הוא עשה את שירות המילואים שלו בחיל הצנחנים. לאחר שחרורו השתלב בענף גידולי שדה ורבה הייתה אהבתו לעבודה זו. הוא שהה תקופות ארוכות בחוץ-לארץ והייתה בו סקרנות עצומה להכיר את העולם. אולם באותן תקופות שמר על קשר עם הנעשה בבית והיה חוזר בכל פעם לעזור בעונות הבוערות ולמלא תפקידים שונים, שאחד מהם היה מדריך משקי בהיאחזות הנח”ל ‘אשכולות’. לאורך כל אותה תקופה שמר על קשר רצוף עם המשפחה והקפיד להתייחס לכל אירוע ולזכור את ימי ההולדת של כל אחד ואחד. הקשרים החברתיים היו חשובים לו ביותר. הוא יצר קשרים עם בני נוער בכל מקום, בקיבוצים הקרובים ובאותה קלות ואינטנסיביות עם בני נוער מהעולם כולו. דאג לארגן למתנדבים טיולים ובילויים. לשחר היו תכניות מוגדרות, לסיים תקופת עבודה בקיבוץ מעין ברוך, להשלים מסע בן מספר חודשים באפריקה ולחזור להתבססות של קבע בקיבוצו שמיר, אולם הוא לא זכה להגשים אותן. שחר נפל בעת מילוי תפקידו בשירות המילואים ביום י”ב בחשוון תשנ”א ‏(31.10.1990) והובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-העלמין בקיבוץ שמיר. הותיר אחריו הורים, אח - טל ואחות - נירה. ביום השנה השלישי לנפילתו נהרגה אחותו נירה בתאונת-דרכים. מפקדו כתב במכתב התנחומים למשפחה השכולה, ששחר ידע תמיד לעודד ברגעים הקשים, כשלכולם היה קשה. המלחין מיכאל וולפה, ידידו הטוב משדה בוקר, הקדיש יצירה לחליל ופסנתר, ‘חיי אפלטון’ לזכרו של שחר. היצירה נוגנה באקדמיה למוסיקה בגבעת רם באפריל 1991 ושודרה בקול המוסיקה. המשפחה הוציאה חוברת להנצחת זכרו.
שחר עמלני, יהי זכרו ברוך.‏

נולד בכ"ד בכסלו תשכ"ד, 10.12.1963

נפל בי"ב בחשוון התשנ"א, 31.10.1990

מקום קבורה: קיבוץ שמיר